לחץ דם
לחץ דם הוא מידת הלחץ שהדם מפעיל על דפנות כלי הדם, העורקים. ישנם שני מדדים למדידת לחץ הדם – לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי המבוטאים ביחידות של מילימטרים כספית. בקרב אנשים בריאים, לחץ דם תקין עומד על 120/80 מ"מ כספית. אם לחץ הדם גבוה יותר מ- 140/90 מ"מ כספית יוגדר יתר לחץ דם.
מאת: פרופ' יעקב ג'יריס, מנהל מחלקת פנימית ו' במרכז הרפואי איכילוב.
מהו יתר לחץ דם?
יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה, עומד על ערכים גבוהים מ- 140/90 מ"מ כספית במדידות שונות.
יתר לחץ דם היא מחלה שכיחה מאוד ממנה סובלים מעל ל-50% מהמבוגרים/ות מעל לגיל 50, בעוד שבקרב מבוגרים/ות בעשור השמיני לחיים כמעט 80% יאובחנו עם לחץ דם גבוה.
יתר לחץ דם היא מחלה שקטה, ללא תסמינים בולטים, לכן דורשת התייחסות קלינית מיוחדת. למעשה, ללא טיפול מתאים הדבר עלול להוביל להתפתחות של תחלואה נלווית ולעיתים אף למוות בטרם עת (לכן יתר לחץ דם נקרא ע"י אחדים, "הרוצח השקט").
מהו יתר לחץ דם ראשוני ושניוני?
יתר לחץ דם ראשוני נגרם עקב מצבור של גורמים: הסיבה המובילה למחלה היא הזדקנות ביולוגית של כלי הדם והמערכת הווסקולרית הגורמת להתקשחות העורקים. גורמים נוספים כוללים מרכיבים גנטיים וכן גם מרכיבים סביבתיים, כמו תזונה עתירת שומנים, אורח חיים יושבני, תסמונת מטבולית, השמנת יתר, דום נשימה, צריכת אלכוהול מוגברת, עישון, ועוד.
יתר לחץ דם שניוני הוא מצב בו קיים גורם רפואי ברור המוביל לעלייה בלחץ הדם. ישנן מחלות שונות העלולות להשפיע על לחץ הדם, כגון מחלות אנדוקריניות, גידולים בבלוטות יותרת הכלה (לדוגמה פיאוכרומוציטומה, גידול המפריש כמות גדולה של אדרנלין ועוד הורמונים אחרים, או היפראלדוסטרוניזם, עודף הפרשת הורמון האלדוסטרון), מחלות כלייתיות, מחלות גנטיות נדירות ועוד.
מדוע לחץ דם גבוה מסוכן כל כך?
לאורך זמן, לחץ דם גבוה גורם לסיבוכים רבים במערכות השונות בגוף.
המחלה מעלה משמעותית את הסיכוי לתחלואה קרדיו-וסקולרית, הן פגיעה בלב והן בכלי הדם השונים, כלי הדם במוח (דבר העלול לגרום לשבץ או לדימום מוחי), בעיניים, ובכליות. סיבוכים אלה מעלים את הסיכוי לתמותה מוקדמת.
לכן, אבחון וטיפול מוקדמים ביתר לחץ דם חשובים כל-כך. למעשה, כל הורדה בלחץ הדם מפחיתה את הסיכוי להתפתחות הסיבוכים ומשפיעה משמעותית על הסיכוי למוות בטרם עת.
כיצד מטפלים בלחץ דם גבוה?
במקרים של יתר לחץ דם שניוני, טיפול במחלה הראשונית יסייע גם באיזון לחץ הדם. לעומת זאת, במקרים של יתר לחץ דם ראשוני, המהווה את הרוב המוחלט של המקרים, יידרש טיפול רב-תחומי.
טיפול שאינו תרופתי
מצבור הגורמים המובילים להתפתחות של יתר לחץ דם מצריך טיפול רב תחומי הכולל שינויים התנהגותיים ובמקרים רבים גם שילוב של טיפול תרופתי.
הטיפול ההתנהגותי כולל שינויים רבים, לרבות שינויים בדיאטה והורדת משקל, הפסקת עישון, וביסוס שגרה של פעילות גופנית. חלופת טיפול זו תיבחר כאמצעי יחיד במצבים בהם לחץ הדם הסיסטולי הוא בטווח של 140-160 מ"מ כספית.
שינויי תזונה, כמו הפחתת כמות המלח הנצרך (עד 5 גרם ביום), האלכוהול והשומן, הם קריטיים לאיזון לחץ הדם. התזונה המומלצת ביותר עבור הסובלים מיתר לחץ דם היא התזונה הים-תיכונית. דיאטה זו מכילים רכיבים המיטיבים עם הבריאות הקרדיו-וסקולרית ומחקרים רבים הראו כי זוהי שיטת התזונה הבריאה ביותר בהשוואה לדיאטות אחרות.
מעניין לדעת כי צריכה מתונה של יין אדום (עד שתי כוסות לגברים וכוס אחת לנשים ביום), מקנה לחולים הגנה נוספת מפני תחלואה לבבית.
הטיפול התרופתי
טיפול פרמקולוגי ייבחר כאשר הטיפול השמרני- הלא תרופתי נכשל, או כאשר לחץ הדם הסיסטולי עולה על 160 מ"מ כספית. כמו כן תרופות יינתנו גם במקרים בהם התרחשה פגיעה באיברי מטרה, כגון כליות, עיניים, לב ומוח. עם זאת, הגישה הפרמקולוגית היא יעילה יותר כאשר משולבת עם שינויים בהרגלי החיים.
קיים מגוון רחב של תרופות להורדת ערכי לחץ הדם, אשר פועלות במנגנונים שונים: ישנן תרופות המסייעות בהרחבת כלי הדם והפחתת קשיחות העורקים; תרופות משתנות המפחיתות את נפח הנוזלים בגוף וניתנות בשילוב עם תרופות מהקבוצה הראשונה; תרופות המשפיעות על רמות של הורמונים מסוימים המעורבים בתהליך עליית לחץ הדם; תרופות המשפיעות על המערכת הסימפתטית, ממתנות את פעילותה וכך גורמות לירידה בלחץ הדם. לרוב, מישלב תרופתי עדיף על תרופה אחת.
איזון לחץ דם בקרב חולים במחלות נוירולוגיות ניווניות
מחלות כגון פרקינסון, ןמחלות דומות-פרקינסון כמו MSA, איזון לחץ הדם מהווה אתגר ומורכב מאוד. דורש מומחיות מיוחדת מצד הרופא ומיומנות באיזון לחץ דם בקרב חולים במחלות נוירולוגיות מסוג זה. בחולים אלה קיימת תנודתיות רבה בערכי לחץ הדם, מנמוך בעת עמידה (תת-לחץ דם בעמידה) עד גבוהה מאוד בעת שינה.
מה חשוב לדעת כדי לאפשר טיפול מיטבי בלחץ דם גבוה?
הטיפול בלחץ דם מורכב מאוד ודורש משמעת אישית והתמדה מצד המטופל על מנת למקסם את התוצאות של הטיפול הלא תרופתי ולספק תרופות על פי הצורך. הנתונים הנמדדים בבית הם אלה שיראו לרוב את תמונת המצב האמיתית ביותר, ללא מרכיב הסטרס הכלול בפגישה עם רופא או בהגעה לבית חולים, (כגון להימנע מתופעת תסמונת החלוק הלבן, העלייה בלחץ הדם בעת בדיקת הרופא)
לכן, חשוב להצטייד במכשיר מדידה איכותי ולעבור הדרכה בנוגע למדידה נכונה של לחץ הדם (לאחר מנוחה וישיבה על כיסא במשך עשר דקות לפחות, ללא שתיית קפה שעתיים קודם לכן, ללא עישון קודם לכן, עדיף כמה שיותר רחוק מארוחות או שתיית אלכהול). לקבלת נתון מהימן יש לבצע לפחות שלוש מדידות באותה היד, בהפרש של דקה האחת מהשנייה.
חולים הנוטלים טיפול תרופתי באופן כרוני צריכים להיות במעקב תכוף כדי לוודא שלא התפתחו תופעות לוואי כגון שינוי במלחים בגוף, תפקוד כלייתי, ולטפל בסיבוכים בשלבים מוקדמים. כאשר לחץ הדם מאוזן, הצורך והתדירות של בדיקות לחץ הדם תיקבע על ידי הרופא המטפל.
ישנם סוגים שונים של לחץ דם נמוך:
תת לחץ דם מובנה (constitutional)
מוגדר כלחץ דם סיסטולי מתחת ל- 105 מ"מ כספית. לחץ דם זה מצב מולד (מובנה גנטית), אינו מושפע מתנוחת האדם, דהיינו אין משתנה בעת מעבר משכיבה לעמידה. זהו מצב שכיח יותר בנשים, לרוב בעלות משקל נמוך והוא גורם לתופעות שונות, בהן נטייה לעייפות, סחרחורות ולעיתים אף נטייה לעלפון. עם זאת, חשוב לציין כי מצב זה אינו נחשב למחלה, ובדרך כלל תוחלת החיים האנשים, עם ערכי לחץ דם כזה, היא בממוצע גבוהה ועם תחלואה קרדיוסקולארית נמוכה. לחץ דם מסוג זה, לעתים רחוקית דורש טיפול לעלאת לחץ הדם. פעילות גופנית, כולל שחיה, חיזוק שרירי הרגליים ודיאטה עשירה במחלים, יסייעו בהקלה על התסמינים המפריעים לשגרת החיים.
תת לחץ דם תנוחתי (Orthostatic hypotension)
מצב בו מתרחשת ירידה משמעותית בלחץ הדם במעבר ממנח שכיבה לעמידה. תת לחץ דם תנוחתי יוגדר כאשר קיימת ירידה של יותר מ- 20 יחידות של מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, או / וירידה של יותר מ- 10 יחידות מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי לאחר כשלוש דקות של עמידה, לאחר מדידה בשכיבה.
לעיתים קרובות, תת לחץ דם תנוחתי מלווה בתסמינים, כמו סחרחורת, אי שיווי משקל, חולשה כללית, אי יכולת ללכת במשך זמן רב ולעיתים קרובות עילפון. חשוב לדעת כי תת לחץ דם תנוחתי אינו שכיח כלל בצעירים ולרוב הוא נחלתם של אנשים מבוגרים יותר. במצבים נדירים מדובר במצב ראשוני, כלומר שאינו נלווה למחלות רקע כלל.
תת לחץ דם תנוחתי הנלווה למחלות נוירולוגיות ניווניות
כאמור, מצבים נוירולוגיים ניווניים גורמים לתנודות קיצוניות בלחץ הדם. מחלות אלו גורמות לירידה דרסטית בלחץ הדם בעת קימה משכיבה לעמידה.
כפי שצוין לעיל, מדובר במחלות ניווניות, למשל פרקינסון, המשלבות הפרעות בתנועה, בשינה, ואף לעתים גורמות לדמנציה. מחלות אלה נגרמות לרוב ע"י צבירה של חומר הנקרא אלפא-סינוקלואין במערכת העצבים המרכזית. מלבד התסמינים הנוירולוגים אשר צוינו לעיל, החולים הלוקים במחלות נוירולוגיות ניווניות יכולים לסבול מהפרעות נוספות, כגון הפרעה בזיעה, הטלת שתן, הרגלי יציאה, הפרעה בשינה ועוד.
סיבות אחרות לתת-לחץ דם תנוחתי
קיים מגוון רחב של מחלות, כגון נטורופתיה פריפרית (מצב העלול להיגרם עקב סוכרת רבת שנים שאינה מאוזנת), עמילואידוזיס ראשונית או שניונית, מחלות דם כמו מיאלומה ומחלות אנדוקריניות שונות, הגורמות לתת לחץ דם בעת שינוי תנוחה. בנוסף, גם תרופות מסוימות, כמו אלה הניטלות לטיפול בהגדלה של הערמונית ואפילו תרופות ליתר לחץ דם, שיכולות להוביל ללחץ דם נמוך בעת שינוי תנוחה.
כיצד מאבחנים ומטפלים בתת לחץ דם?
הבירור של תת-לחץ דם הוא מורכב ודורש מיומנות מיוחדת וידע רב בתחום מערכת העצבים האוטנומית (העצמונית), אך מעטים הרופאים/ות בעלי/ות ניסיון בתחום הזה.
הטיפול בתת לחץ דם תנוחתי לא תמיד נוחל הצלחה רבה, אולם הדבר תלוי כמובן בסיבה להתפתחות לחץ הדם הנמוך, בחומרת הבעיה ובמידת ההירתמות של החולה לטיפול.
בדומה לטיפול בלחץ דם גבוה , גם במקרים של תת לחץ דם קל פעמים רבות המענה הראשוני יינתן באמצעות שינויים באורח החיים, למשל התמדה בפעילות גופנית (בעיקר לחיזוק שרירי הרגליים והירכיים), שימוש בגרביים אלסטיות עד המותנים ברמת לחץ גבוהה, התמדה בדיאטה עשירה במלח ושינויים בהרכב הדיאטה ובכמות הארוחות, שתייה מרובה.
אם קיים תת לחץ דם תנוחתי המלווה בהפרעות נוירולוגיות, יש מקום לבדיקה נוירולוגית על-ידי רופא/ה מומחה/ית בהפרעות התנועה וקבלת טיפול תואם למחלה.
הצורך בטיפול תרופתי נקבע על פי חומרת התסמינים, יכולת העמידה וההליכה, איכות החיים אשר לעתים תלויה בחומרת הירידה בלחץ הדם בעת עמידה.
למעשה לא קיים טיפול אחיד לכל החולים ולכל חולה יש "לתפור את החליפה הטיפולית המתאימה". התרופות אשר נמצאות בשימוש פועלות במנגנונים שנים והשימוש בהן אינו אף מתופעות לוואי, לכן ליווי של מומחה הוא חיוני.
חשוב לציין כי הטיפול באמצעות תרופות להעלאת לחץ הדם דורש שיתוף פעולה רב מצד המטופל, לקביעת זמן נטילה, כמות התרופות במשך היום ועוד.
לעתים קרובות רבים מהחולים הסובלים מתת לחץ דם סובלים גם מלחץ דם גבוה (יתר-לחץ דם בשכיבה) בשעות הלילה והשינה. מצב זה דורש לעיתים קרובות גם טיפול לחץ הדם. מדובר באתגר טיפולי קשה לחולה ולרופא/ה כאחד, ולכן הטיפול דורש מיומנות מיוחדת ומקצועיות מצד הרופא/ה המטפל/ת.